ביום שבו גיליתי שזאק בוגד בי, ניפצתי את כל מה שהיה בבית. העוזרת התקשרה אליו בטירוף פעמים רבות. "אדון סונדרס, גברת סונדרס שוב משתוללת בבית." עמדתי שם המומה, ואז צנחתי על השטיח. כשזאק מיהר לחזור, פניו נשאו עייפות עמוקה. "סאמי, מה קרה לך שוב?" הוא שאל כשהוא משחרר את העניבה שלו ביד עייפה. כשראיתי את הקשר שהוא החזיק, הייתה לי רגע של בלבול. בבוקר, קשרתי לו קשר וינדזור. אבל עכשיו, זה היה קשר אלדרדג' מורכב - סגנון הקשר היחיד שג'מה ג'ייקובס, המזכירה לשעבר שלו, ידעה לקשור. כשעוד הייתה המזכירה שלו, היא תמיד הייתה מגושמת עם המשימות שלה. עם זאת, זאק היה סבלני איתה באופן חריג. שאלתי אותו פעם את הסיבה, והוא הסביר לי, "סאמי, יש לה את אותה נחישות כמו שלך." באותו זמן, לא חשבתי על זה הרבה, בהנחה שהוא רק רצה לתת הזדמנות למישהי חדשה במקום העבודה. הדברים רק התחילו להשתנות כשזאק התחיל לדבר עליה לעתים קרובות יותר. למרות שהוא המשיך להתלונן על הטעויות שלה, הייתה חיבה נסתרת בהבעה שלו. יום אחד, היה לנו ויכוח גדול, והתעקשתי שהוא יפטר את ג'מה. הוא הסתכל עליי עם מצח מקומט וטון קר. "סאמי, את תמיד אוהבת לעשות עניין גדול משום דבר." בסופו של דבר, הוא הסכים בחוסר רצון. באותו רגע, הרגשתי סיפוק מנצח, כאילו ניצחתי בקרב. אבל שכחתי דבר חשוב אחד - כשגבר מחליט לבגוד, אין דרך לעצור אותו. זאק אכן החליף את ג'מה בחברה, אבל הוא גם הכניס אותה למיטה שלו ופינק אותה עד עכשיו. הוא צפה בקור רוח כשאני נשארתי חסרת מושג, כמו טיפשה. ישבתי על השטיח, והסתכלתי עליו. "לאן ג'מה הלכה אחרי שהיא התפטרה?" תוך רגע, פניו של זאק החשיכו. "בגלל זה השתוללת היום, להיות חשדנית וכל זה?" הכרתי אותו יותר מדי טוב, ראיתי בקלות דרך הכעס שלו שהסתיר אשמה. אז, הנחתי את התמונות שקיבלתי לפניו, אחת אחת. כל תמונה הראתה בבירור את האינטימיות ביניהם, ולא הותירה מקום להכחשה.