אני מחייך בסלחנות, ביודעִי שאין שום סיכוי בעולם שאמכור לאישה הזאת משהו. אכפת לי מהסוסים שלי יותר מדי כדי לעשות להם דבר כזה. "טוב, הם רועים עכשיו, אבל אפשר לראות אותם מהגדר כאן." היא עוקבת אחריי מקרוב מדי, וכשאנחנו ליד הגדר, אני לוקח צעד קטן אחורה, ומרחיק קצת את המרחק בינינו. בדיוק כשאני רואה את אלה יוצאת מהשביל עם הנרי לצידה, כריסטין מעירה איזו תגובה טיפשית שאני בקושי מקשיב לה, ומושיטה יד לתפוס לי