למחרת בבוקר בארוחת הבוקר, אמא שלי שאלה אותי על הכתם. כמעט נחנקתי ממיץ התפוזים שלי. "אה, כן. נרדמתי אתמול בלילה על הספה וקיבלתי מחזור," שיקרתי. "ניסיתי לנקות את זה, אבל זה לא ירד. אני מצטערת." אמא שלי בחנה אותי בספקנות, אבל אז היא התרככה. "זה בסדר, מותק," היא אמרה. "לא אשמתך. אני אצטרך להזמין מישהו שינקה את זה." "כן, מצטערת," התנצלתי שוב. "אל תדאגי," אמרה אמא. אחרי ארוחת הבוקר, התלבשתי בשמלה הלבנה