## פרק 58 מֵילִין קתרין הביטה בי בזרועות שלובות ונענעה בראשה באכזבה. כשסיפרתי לה שאיבדתי את ההכרה אבל שוחררתי מבית החולים לפני יומיים, היא מיהרה לבוא לבדי. חשבתי שהיא תלווה על ידי החבר שלה אבל נראה שהוא היה צריך לטפל בבית הקפה שלהם. השומרים הכניסו אותה והיא הודתה לו בחיוך רחב ורצה אלי. היא חיבקה אותי ואז הביטה סביב. היא אמרה, "אמרת שדלזון כאן...?" הנהנתי בראשי, והגשתי לה מים מכיוון שהיה קשה להתעלם