קנדריק הניח לאישה הקטנה להכות באגרופיה על חזהו. זה לא כאב בכל מקרה, זה הרגיש יותר כמו לגרד גירוד, וכל מכה נחתה ישר על ליבו. כשסיימה אנאבל לפרוק את זעמה, ועמדה לסגת בידה, קנדריק תפס את אגרופה. "לבנה קטנה, בשבילך ויתרתי על חיי, ובכל זאת את עדיין מכה אותי." אנאבל קימטה את מצחה ונעצה בו מבט זועף, "מה זאת אומרת, אתה בבירור סיכנת גם את חיי!" "אוקיי, אוקיי, תרגעי," קנדריק הוריד את ראשו ונישק את אגרופה, ו