אלדן הביט מרחוק בדמותה של אורורה. הוא נשען על הקיר כששתי ידיו שלובות מול חזהו, והתבונן באיזו מסירות טיפלה אורורה בחולים. למען האמת, לבו של אלדן התחמם. הוא נהנה ממראה זה אחר הצהריים. אבל כשנזכר בבקשת אמו שהורתה לו לשמור מרחק מהאישה שהוא אוהב יותר מכל, לבו כאב מיד. אלדן המתין בסבלנות, התפלל יומם ולילה להזדמנות להתאחד עם אורורה. וכאשר הרגיש שתפילותיו נענו, לפתע הגיע ניסיון. "אני לא אעשה את זה! לא משנ