ישבנו אני ורוז אחת מול השנייה בחצר האחורית. לא הצלחתי להסתכל לה בעיניים. התביישתי במה שעשיתי. הכוונות שלי אף פעם לא היו זדוניות. לא רציתי להסתיר את רוזי מהם כדי לפגוע בהם. פשוט לא רציתי שההצלחה שלי תהיה קשורה לאף אחד מלבד אליי. חייתי את כל חיי בצל שמות גדולים. הפעם, לא רציתי שההצלחה שלי תהיה קשורה לאף אחד מהם. "הבן שלי פגע בך מאוד, הא?" רוז דיברה, וגרמה לי להסתכל עליה. "הוא כן..." הנהנתי, וששאפתי