הנחתי את הז'קט בהתרגשות וירדתי כמעט בריצה במדרגות. עבר כל כך הרבה זמן מאז שרכבתי מאחורי ג'וליאן על האופנוע. הזיכרון של הפעם הראשונה שלקח אותי לשם היה חרוט בזיכרוני. אני זוכרת כמה הוא היה מגונן עלי. הוא ידע כמה שנאתי להיות במקומות צפופים, אז הוא הפך את זה לעדיפות מספר אחת שלו לוודא שנוח לי. הוא לא ידע באותו זמן שהנוכחות שלו מספיקה כדי לגרום לי להרגיש בטוחה.
"מישהו נלהב." ג'וליאן חייך כשקיבל את פני
















