הבטתי בטבעת על אצבעי וסובבתי אותה בחוסר מעש. עברו עשרה ימים, ועדיין לא התרגלתי לענוד אותה. לפעמים, הורדתי אותה, וכשהייתי עושה זאת, הרגשתי הרבה יותר טוב. הייתה סוג של מחויבות שהגיעה עם הטבעת הזו, ולא הייתי מוכנה לזה. אפילו לא קצת. ישבתי במשרד שלי בחברה, והסתכלתי על העיצוב שלפניי. לא אהבתי אותו. משהו היה חסר, אבל לא ידעתי מה. בדרך כלל, טבעתי בעבודה כדי להסיח את דעתי ממחשבות יתר, אבל לא הצלחתי לעשות