שילה אמרה לחברותיה, "היא לא צריכה להיות רחוקה. בואו נלך אחריה."
שרמיין חיכתה לאוטובוס בתחנת האוטובוס. זה היה מושלם עבורה מכיוון שהאוטובוס יכול היה להגיע ישר למקום של לילי.
לאחר זמן מה, האוטובוס הגיע. שרמיין השליכה מטבע לקופת התשלום, הלכה לחלק האחורי ומצאה מושב ליד החלון.
שילה יצאה משער בית הספר בדיוק בזמן כדי לראות את שרמיין עולה לאוטובוס. שיי ניסתה להשיג אותה, אבל האוטובוס כבר התחיל לנסוע. היא מי
















