יהושע לא ייחס חשיבות לדברים הקטנים.
הוא פשוט נזכר בפעם האחרונה שכרך את זרועותיו סביב מותניה של שרמיין—הן היו רכות ונוחות. עכשיו, כשהחזיק את ידה, הבחין שהיא רכה באותה מידה, אפילו עדינה.
הוא הרהר, 'אפילו ידה מרגישה כל כך רכה, שאר חלקי גופה בטח אותו הדבר. למרות שהיא כל כך רכה, האישה הזו יכולה לגרום להרבה צרות כשהיא מתעצבנת.'
אחרי שעזבו את בית החולים, שרמיין אמרה, "אני רעבה." היא קנתה מרק ללילי אבל לא
















