שרמיין התקדמה לבחון את מצבה. קצף מהפה היה בדרך כלל סימן ברור לאפילפסיה. הגורמים הפתולוגיים לאפילפסיה היו בעיקר גורמים גנטיים, או הפרעות תוך-גולגולתיות אחרות כגון גידולי מוח ומחלות כלי דם במוח. שרמיין ראתה שהנערה בקושי בהכרה, נשימתה חלשה. ברוגע מיומן, שרמיין שחררה בעדינות את צווארון הנערה והטתה בזהירות את ראשה הצידה כדי לשמור על דרכי הנשימה שלה פתוחות. כשגופה של הנערה החל לפרכס, שרמיין הסירה במהירו