ונדלין הייתה שבורה. היא מעולם לא ציפתה שרות תתהפך עליה כהרף עין, ותשליך הצידה את שנות הקשר המשפחתי שלהן ותתנער ממנה בבוטות כבתה.
עכשיו ונדלין כבר לא הייתה מועילה, רות לא היססה לנטוש אותה. כמה חסרת רחמים ואנוכית היא הייתה.
האדם היחיד שהיא יכלה אי פעם לסמוך עליו נטש אותה. ונדלין הרגישה שהיא לכודה בתוך בור של ייאוש, לא מסוגלת לצאת ממנו.
נאחזת בתקוותה האחרונה, ונדלין פנתה בייאוש לג'יימסון. "אבא," היא
















