אנאבל חייכה קלות ואמרה, "לא אהבתי לשיר." כשנכנסה לחדר הרגע, היא שמעה את השירה של אריאנה. זה היה צלול וגבוה, עם גוון ייחודי. כל צליל שילווה אותה יוטל עליו צל לחלוטין, ממש כמו הרמוניה. אנאבל לא הכירה אותה היטב, אז לא היה צורך שתלווה אותה. מיס סונג חייכה ואמרה, "אריאנה, את לא מקשה על אחרים? כולם יודעים כמה את מוכשרת בשירה. לשיר איתך רק יביך אותנו!" "מאיפה הבאתם שאני כל כך מדהימה?" אריאנה צחקה בעליצות