כשמרווין ראה את אנאבל עומדת יפה ליד האגם, לסתו נשמטה כאילו פגע בו רעם ביום בהיר. הוא ניסה לתאר את יופייה, אך מוחו התרוקן. הוא פשוט הרגיש שראה פיה. אנאבל, לעומת זאת, חשה חסרת אונים. היא לא רצתה לראות את מרווין בכלל, אך פשוט נתקלה בו. אז היא הבינה שבכל מקרה היא תראה אותו במוקדם או במאוחר, אז היא החליטה לברך אותו בשלווה, ואז היא תלך. מרווין הקדים אותה ואמר, "אני חושב... נפגשנו איפשהו בעבר?" אנאבל הופ