המילים של סקרלט שלחו בי גל של פאניקה. מיהרתי אליה וסגרתי בזריזות את אפליקציית המשחק ברקע. "סקרלט, את יכולה להשתמש בכל אפליקציה אחרת שאת רוצה, אבל אל תיגעי במשחק. אני טוחנת אותו כבר עידנים כדי לאסוף דברים, אני עומדת להוציא מהמאגר קלפים שחסכתי בשבילו!" היא הנהנה, לקחה את הטאבלט והתחילה לגלול בסרטונים. בדיוק אז הטלפון שלי צלצל – שיחה חשובה מחבר צוות. יצאתי למרפסת כדי לענות. "מממ, הקלף הזה תועד. אני אשלח לך אותו הלילה אחרי שאארגן אותו. הטאבלט עם השותפה שלי לחדר עכשיו, אבל…" כשחזרתי לחדר, מצאתי את סקרלט עם מבט של ניצחון תמים, מרימה את הטאבלט מולי. "ג'ויס, הוצאתי לך כל כך הרבה קלפים של חמישה כוכבים! את חייבת לבדוק את זה!" הצצתי במסך המשחק וקפאתי, הדם עלה לי לראש כשראיתי אפסים בולטים ליד יהלומים וכרטיסי הגרלה. "יצאת מדעתך? אמרתי לך לא לגעת במשחק שלי! לא הבהרתי את עצמי מספיק?!" חטפתי את הטאבלט מידיה, זעם רועד בי כשראיתי חבורה של קלפי דמויות חדשים – אף אחד מהם לא היה אלה ששאפתי אליהם. נעצתי מבט בסקרלט, אבל היא רק הסתכלה עלי בחזרה עם הבעה מוגזמת של תמימות, מפונקת כאילו היא עומדת לבכות. "א-אני רק הייתי סקרנית. כולם משחקים במשחק הזה, אז רציתי לראות במה מדובר… אף פעם לא שיחקתי במשחקים לפני זה, לא בחזרה בכפר…" לא יכולתי להתאפק יותר. "מה הקשר בין זה שלא שיחקת במשחקים אלי? יש טונות של דברים שמעולם לא עשית. אני אחראית לקחת אותך דרך הכל, צעד אחר צעד? אני לא אמא שלך!" היא לא ציפתה שאני אתפוצץ ככה. היא עמדה קפואה לרגע, ואז התפנקה שוב, מנסה להצדיק את עצמה בקול רחום. "ראיתי באינטרנט שצריך קלפים של חמישה כוכבים בשביל המשחק הזה, וחשבתי שתשמחי אם אעזור לך להשיג כמה…" "אם את רוצה קלפים, אז תפתחי חשבון משלך ותוציאי את הכסף שלך! למה לגעת בשלי? יש לך מושג כמה זמן טחנתי בשביל הדברים האלה?!" יריתי בחזרה. מהמיטה העליונה שלה, לילי זרקה עלי צעצוע ממולא בחיוך לעגני. "על מה כל הצעקות האלה? הערת אותי מהתנומה שלי. זה רק פריטים במשחק, כמה הם יכולים להיות שווים?" השתגעתי וזרקתי את הצעצוע חזרה עליה. לילי נראתה המומה ולא הגיבה מיד. "אה, לא שווה כלום, הא? טוב, אולי אתקשר למשטרה ואתן להם להגיד לך מה זה שווה." שלפתי את הטלפון שלי, והתקשרתי למשטרה בנחישות. הפנים של סקרלט החווירו כשראתה שאני רצינית לגבי ההתקשרות למשטרה. היא עמדה לידי, מנסה בחולשה להתנצל ומקווה שאסוג. התעלמתי ממנה והתחלתי במהירות למיין את נתוני המשחק שלי, ויצרתי קשר עם חברים בקהילת המשחקים כדי למצוא שמאי מקצועי. אספתי גם ראיות לכל מה שקרה. המשטרה הגיעה די מהר. כשראו את הנחישות שלי, הם לקחו את כולנו לתחנה לחקירה. "אז, סקרלט ניומן, ללא רשותה של ג'ויס לנדון, ניגשת לחשבון המשחק שלה והשתמשת בפריטים שלה במשחק, מה שגרם לג'ויס להפסד?" קולו של השוטר היה קר ורציני כשבהה בסקרלט. "לא… לא, זה לא ככה. ג'ויס ידעה, היא הסכימה לזה…" קולה של סקרלט רעד, אבל היא סירבה להודות באמת. פתחתי את הטאבלט והפעלתי הקלטה, והעברתי קדימה לחלק הרלוונטי בשיחה שלנו. "לא, לא הסכמתי שהיא תשתמש בחשבון שלי. הנה ההוכחה." בלהיטות שלי להקליט את סצנת המשחק עבור חבר הצוות שלי, שכחתי לסגור את אפליקציית הקלטת המסך. זה תפס הכל, כולל האזהרה שלי לסקרלט. כששמעה את קולי אומר, "אל תיגעי במשחק שלי," פניה של סקרלט החווירו כסיד. "סקרלט, על סמך הראיות שהוצגו, אכן ביצעת גניבה. העונש ייקבע בהתאם לשווי ההפסד."