"אני לא אחזור בי מהבטחה." לסרניטי לקח כמה ימים לשקול לפני שהגיעה להחלטה. עכשיו שהחליטה, היא לא הולכת לחזור בה מדבריה. לא היה שום דבר נוסף שזכרי יכול היה לומר באותו רגע. הוא הוציא את המסמך שלו והניח אותו מול הפקיד. סרניטי עשתה את אותו הדבר. השניים עברו במהירות על הפורמליות תוך פחות מעשר דקות. ברגע שהפקיד הוציא את רישיון הנישואין, זכרי הוציא צרור מפתחות מכיסו ומסר אותם לסרניטי. הוא אמר, "הבית שקניתי נמצא בברינפילד. סבתא אמרה לי שיש לך חנות ספרים ליד בית הספר וילטספון. המקום שלי לא רחוק ממקום העבודה שלך. זה ייקח בערך עשר דקות באוטובוס. "יש לך רישיון נהיגה? אם כן, את יכולה לקנות מכונית. אני יכול לעזור עם המקדמה ואת תהיי אחראית לתשלום החודשי. יהיה לך קל יותר להגיע לעבודה. "אני יכול להיות מאוד עסוק בעבודה, אז לא תראי אותי הרבה. יהיו גם נסיעות עסקים. אל תשימי לב. פשוט תשמרי על עצמך. אני אעביר לך את הוצאות הבית בעשירי לכל חודש כשהמשכורת יוצאת. "עוד דבר אחד. לנוחות, כדאי לשמור את הנישואים שלנו בסוד לעת עתה." זכרי בטח החזיק בדרגה גבוהה במשרד כי הוא דיבר בלי הפסקה מבלי לתת לסרניטי הזדמנות לדבר. סרניטי רק הסכימה לנישואים כדי שהיא לא תהפוך לסיבה למריבות בין אחותה לגיסה. נישואים היו הכרטיס של סרניטי לצאת מהבית ועדיין לתת לאחותה שקט נפשי. זה היה רק נישואי נוחות. כשזכרי מסר לה את המפתחות לבית, היא קיבלה אותם בשמחה. "יש לי רישיון נהיגה, אבל מכונית לא בתוכניות שלי כרגע. אני בדרך כלל מגיעה לעבודה על אופניים חשמליים. רק החלפתי את הסוללות באופניים, אז יהיה חבל לא לרכב עליהם. "אמ... מר יורק, אנחנו חולקים את החשבונות?" למרות שאחותה וגיסה התחתנו מאהבה, גיסה הציע ללכת על חצי חצי כאילו אחותה מנצלת אותו. לקח הרבה זמן ומאמץ לטפל בילד, לקנות מצרכים, לבשל ולנהל את מטלות הבית. גבר, שמעולם לא עבר את זה בעצמו, יחשוב שלאישה שלו קל בבית עם פשוט לטפל בילד, לבשל ולנקות. מכיוון שהיא וזכרי מעולם לא נפגשו לפני שחתמו על הניירות, סרניטי תרגיש יותר בנוח אם הם ילכו על חצי חצי. בלי לחשוב פעמיים, זכרי ענה בקדרות, "יש לי את האמצעים לפרנס את אשתי ואת המשפחה הקטנה שלנו. אין צורך לחלוק את העלויות." סרניטי חייכה. "בסדר אז." היא לא הייתה אחת להתפרנס בלי תרומה. כל מה שהיה צריך בבית, סרניטי תכננה לשלם מכיסה. סרניטי חסכה ממילא על שכר דירה. הכל היה עניין של תן וקח כמו גם הבנה הדדית לחיות יחד בהרמוניה. זכרי הרים את זרועו השמאלית כדי להסתכל על השעה לפני שאמר לסרניטי, "אני צריך לחזור לעבודה. את יכולה לקחת את המכונית שלי הביתה או לתפוס מונית. אני אחזיר את דמי הנסיעה. אני אסע עם סבתא לאח שלי." "זה מזכיר לי. בוא נחליף מספרים כדי ליצור קשר אחד עם השני." סרניטי הוציאה את הטלפון שלה ושמרה את איש הקשר שלו. "אני אקח מונית. אני צריכה להשאיר אותך לעבודה שלך." "בסדר. תתקשרי אליי אם את צריכה אותי." לפני שעזב, זכרי נתן לה מאתיים שקלים למונית, אבל סרניטי סירבה. עם זאת, היא מיד תפסה את הכסף כשהוא זעף. זכרי הלך קדימה במקום לצאת מבניין העירייה יחד עם סרניטי כזוג נשוי טרי. הוא מיהר למכונית שלו. "איפה הנכדה שלי?" כשראתה שרק הנכד שלה יצא, סבתא מאי שאלה בספקנות, "נכנסתם ביחד. למה לא עזבתם ביחד? שינית את דעתך או שסרניטי שינתה את שלה?" זכרי חגר את חגורת הבטיחות לפני שהוציא את רישיון הנישואין. הוא הסתובב ומסר את הרישיון לסבתא. "הוצאנו את הניירות. אני צריך למהר חזרה לפגישה במשרד. נתתי לה מאתיים שקלים כדי לקחת מונית. "סבתא, אני אסע איתך עד לצומת קדימה. שומר הראש ייקח אותך הביתה." "אתה לא צריך לנטוש את סרניטי לא משנה כמה אתה עסוק. חכה. אל תנהג עד שסרניטי תצא. אתה יכול לחזור לעבודה ברגע שתחזיר אותה." סבתא מאי רצתה לרדת, אבל הדלת הייתה נעולה. "סבתא, התחתנתי איתה כפי שרצית, אבל את לא יכולה להכתיב כל דבר אחר שאני עושה. אני זה שחי איתה, אז זו ההחלטה שלי. אני אתבונן בזמן שלי ואהיה השופט של האופי שלה. אני לא אעשה את הנישואים לרשמיים אם היא לא תעבור את המבחן." סבתא מאי מלמלה, "... גירושין אינם אפשרות במשפחה שלנו!" "ובכן, זה תלוי אם בחרת אישה שכדאי לבלות איתה את שארית חיי." זכרי העיר כשהניע את המכונית. "פנק! אף בעל לא היה מתנהג ככה. איך יכולת לנסוע משם ולנטוש את הכלה שלך מיד אחרי שהתחתנת?" סבתא מאי ידעה שמכיוון שהנכד הבכור שלה עשה את הוויתור הגדול ביותר על ידי נישואין לסרניטי, הוא סירב לזוז בעניינים אחרים. זה לא היה כאילו היא יכולה לעשות משהו בקשר לזה. הנכד שלה עלול להפוך את סרניטי לאלמנה אם סבתא מאי תדחוף אותו רחוק מדי. סרניטי תהיה הקורבן בכל זה. זכרי נתן לסבתא שלו לנזוף בו. הוא ישמח את סרניטי אם היא תגיע לה. אם היא הייתה משקרת לסבתא ומעמידה פנים, זכרי יתגרש ממנה שישה חודשים לאחר מכן. סרניטי עדיין יכולה למצוא גבר אחר מכיוון שהוא שמר את הנישואים בסוד ולא תכנן מגע מיני. אחרי נסיעה של עשר דקות, הוא עצר בצומת. היו שם כמה מכוניות סדאן יוקרתיות חונות. אחת מהן הייתה רולס רויס. זכרי עצר ליד הכביש וירד מהמכונית לפני שמסר את המפתחות לשומר ראש ממתין. הוא הורה, "קח את הגברת הזקנה הביתה." "אני לא חוזרת. אני רוצה להישאר איתך ולבלות עם הנכדה החדשה שלי." סבתא מאי עשתה מהומה. אף על פי כן, הנכד האהוב שלה נכנס לרולס רויס, והתעלם ממחאותיה. היא יכלה רק לצפות כשהנכד הבכור שלה נוסע במכונית הסדאן היוקרתית. זכרי היה, למעשה, הכוח המניע והמשפיע בעולם העסקים של וילטספון. הוא היה היורש של המשפחה העשירה ביותר בוילטספון עם שווי נקי של מאה מיליארד! "ממזר חסר רחמים!" סבתא מאי קיללה את נכדה ופטפטה מתחת לשפה במרירות, "אני אחכה שהקארמה תכה כשתתאהב בסרניטי." שום כמות של כעס לא יכלה להחזיר את נכדה לכאן. עד שסבתא מאי הרימה את הטלפון להתקשר לסרניטי, האחרונה ישבה במונית בדרכה הביתה. "סרניטי, זאק עסוק בעבודה. אל תיקחי את זה ללב." כשחשה ברישיון הנישואין שהיה תקוע בכיסה, סרניטי ענתה, "אני יכולה להבין, סבתא מאי. לא אכפת לי בכלל. אל תרגישי רע. הוא משלם על הנסיעה שלי. אני כבר בדרך הביתה." "את נשואה לזאק עכשיו. אני עדיין סבתא מאי בשבילך?" סרניטי הייתה בהלם לרגע לפני שקראה לסבתא שלה. הגברת הזקנה קיבלה בשמחה את התואר החדש. "אנחנו משפחה עכשיו, סרניטי. תגידי לי אם זאק אי פעם יתעלל בך. אני אגבה אותך." לקח לנכד שלה נצח להשיג אישה. לא הייתה שום דרך שסבתא מאי תאפשר לו לדרוך על סרניטי.