"גברת סוקס, אל תלכי כל כך מהר."
מר ביל, שעדיין לא סיים להשוויץ בעליונותו, לא רצה לתת ליסמין ללכת.
"אני מצטערת, מר ביל. אני לא חושבת שאנחנו מתאימים. להתראות ולא להתראות."
יסמין הבהירה את מחשבותיה לפני שמשכה את סרניטי משם.
הן התקדמו עד שסרניטי עצרה בפתאומיות.
"מה קרה, סרן?"
"הבעל שלי."
"מה?"
לפני שיסמין הספיקה להבין את המשמעות מאחורי המילים של סרניטי, זכרי התקרב. עיניו העמוקות היו נעוצות בסרניטי ושפ
















