מייקל צפה בהם מהמכונית שלו, ומה הוא לא היה נותן כדי לשמוע על מה הם מדברים, וזה לא כאילו שהוא לא יכול לעשות את זה, אבל הוא לא יעשה, לעקוב אחריה זה כבר יותר מדי, הוא לא צריך להאזין לשיחה שלה, הוא לא יכול לרדת כל כך נמוך. הוא ראה אותם יוצאים אחרי זמן מה, סשה חייכה על משהו שהגבר אמר אבל הוא לא יכול היה לדעת מה. "אז נתראה מתי?" סשה שאלה את קרייג. "מחר. ארוחת ערב, אצלי" הוא חייך. סשה צחקה "הרגע סיימנו ל