מיכאל אחז במעקה כשעלה לאט אך בעדינות כל מדרגה, הוא הזיע בכבדות ונשם בכבדות, עם כל צעד שעשה, ידיו התהדקו על המעקה וגבותיו התקמטו בחוזקה. קולו העדין של ד"ר קייג' דחק בו בעודו עומד מאחוריו, מוכן לתפוס אותו אם יאבד את שיווי משקלו. "זה זה. זה זה. עוד צעד אחד. אתה מצליח. אתה מצליח. קדימה, תמשיך לנסות. אתה יכול לעשות את זה. עבודה טובה, עכשיו עוד אחד. זה זה. אתה עושה עבודה נהדרת. נפלא" ד"ר קייג' המשיך לשב