חלפו שעות מבלי שהם שמו לב, ורק כאשר האצבעות שלהם החלו לכאוב, כמו גם הגב שלהם והבטן שלהם מקרקרת, הם הבינו שהגיע הזמן לארוחת צהריים. הם כיבו את המחשבים הניידים שלהם ועזבו את חדר העבודה למטבח, שם הם הכינו לעצמם ארוחת צהריים מהירה. הם ישבו בסלון אחרי ארוחת הצהריים, כל אחד נהנה בסתר מהיום החופשי שהם מבלים זה לצד זה, הו, כמה שהם מייחלים שהרגע הזה לעולם לא ייגמר. "אז איזה משחק אנחנו הולכים לשחק?" שאלה סש