אלפא ניק הסביר לשארלוט שהוא מצא כלה חלופית ביום שבו היא נחטפה כדי להציל את הלהקה מבושה. עם זאת, היא לא ציפתה שהכלה החלופית שלה תהיה לא אחרת מאשר שילה, החברה הכי טובה שלה לשעבר שהפכה לאויבת. שארלוט ושילה היו פעם קרובות מאוד עד ששילה החלה להאפיל עליה. נראה היה ששילה מצטיינת בכל מה שעשתה, כאילו היה לה קמע מזל. שארלוט, לעומת זאת, הייתה ההפך המוחלט. בניו יורק, שם הן למדו, שארלוט הייתה טובה רק בדבר אחד - למשוך כל מיני גברים. לא היה לה את הכוח או היושרה לסרב לחיזוריהם. שילה תפסה אותה על חם פעמים רבות. כששילה הגיעה למקום הראשון בכיתה שלה, זה היה הקש האחרון עבור שארלוט, והיא לא יכלה לסבול את זה יותר. היא ניסתה בכל האמצעים לחסל את שילה, אך כל ניסיונותיה נכשלו. עכשיו, אחרי שישה חודשים של היעדרות, היא חזרה לפגוש את אותה אישה שהיא נכשלה להרוג, שהיא עכשיו לונה חוזית של בן זוגה. "אמרת לי שהיא עזבה. מה היא עדיין עושה כאן?" שארלוט התרגזה מנוכחותה של שילה, העמידה פנים שהיא לא מכירה אותה, כי היא פחדה שהסוד שלה יתגלה. שילה, לעומת זאת, לא התכוונה לגלות את האמת. גם אם כן, אף אחד לא יאמין לה. היא קמה על רגליה במבט דומע, איבדה את הלהט לדבר, וקיבלה את הפסדה. היא הרימה את העט, מחקה את החלק של המזונות לפני שהוסיפה את חתימתה על נייר הגירושין. "הייתי רוצה שנסיים עם הכל לפני מחר," היא הציבה את דרישתה במרץ מחודש. המראה שלה לא היה מושך, אבל הפתאומיות שלה והסירוב שלה לתת לדמעות שלה ליפול גרמו למשהו מוזר לפגוע באלפא ניק בפעם הראשונה. זה היה כאילו הוא לא מכיר את האישה שהוא התחתן איתה, כי היא הפכה למישהי אחרת. "אמרתי שלושה שבועות. ייקח כל כך הרבה זמן לשנות את השמות של המכוניות והבתים, כמו גם את החשבונות לשם שלך." אחרי שאמר את זה, הוא רק הבין שהוא אפילו לא יודע את שם הנעורים שלה, אבל לא היה לו כוח. שילה לא נראתה כאחת שתרצה להחזיר את שם המשפחה שלו בכל מקרה. שילה חייכה בחיוך יבש והסתכלה לו בעיניים. החיבה והרכות הרגילות שהיו בה נעלמו. "אני לא רוצה אף אחד מאלה. בואו נסיים עם זה." מבטו של אלפא ניק היה תערובת של רגשות מורכבים. זה היה כאילו האישה שהוא השאיר בבית שלו אתמול בלילה הייתה שונה מזו שהוא בא לפגוש הבוקר. "איך תשרודי? אם לא בשביל הכסף, אז למה חתמת על החוזה?" הוא לא רצה שחבילות אחרות יאשימו אותו ביחס רע ללונה שלו אחרי הגירושין. מבטה הקשה של שילה נח על שארלוט, אבל האחרונה תפסה במהירות את זרועו של אלפא ניק כמו ילדה מפונקת. "ניק, פשוט תשלים את התהליך. אם היא רוצה להיות גאה לחיות כמו קבצנית אחרי הגירושין, למה זה צריך להדאיג אותך?" שארלוט מעולם לא רצתה שלשילה יהיה חצי מהעושר של אלפא ניק, אז זה היה אפילו יותר טוב בשבילה. אלפא ניק לא אהב את הטריקים של שילה, והרגיש כאילו היא מנסה לתמרן את הרגשות שלו כדי לגרום לו להרגיש אשם על כך שבזבז שישה חודשים מחייה. "מכיוון שאת לא רוצה כלום, את יכולה ללכת לקבץ נדבות ברחוב כשאת חוזרת לאיזו חבילה שאת באת ממנה. אבל אני עדיין מספיק נדיב כדי לתת לך שלושה ימים לחשוב על זה." כצפוי, כל מבט שהוא חסך לה היה חסר חום, בניגוד לשארלוט שהיו לה כל הרכות, הטיפול, החמלה והאהבה שלו. שילה כבר הייתה מותשת. עיניה היו כבדות באותה מידה בגלל חוסר שינה, וכל רגשותיה נקברו בכוח בפנים. "כבר החלטתי. אני לא רוצה כלום. בואו נסיים עם זה." כשחזרה לחבילה של אביה, היא לא רצתה שום קשר לאלפא ניק, כי כל מה שקשור אליו היה עכשיו צורם לה. גבותיו של אלפא ניק התרוממו בלעג לשמוע מילים כאלה יוצאות מפיה של האישה שהתחננה אליו אתמול בלילה לא להתגרש. "אני אחזור," אמר אלפא ניק והזדרז במעלה המדרגות. שארלוט הפילה מיד את מסכת הנחמדות שלה ודיברה בטון קשה לשילה, אבל שמרה על קולה נמוך. "את לא פתטית? אז אחרי כל ההישגים שלך, לא הצלחת להרחיק את הציפורניים שלך מהבן זוג שלי. את כל כך מעוררת רחמים. אפילו כיתומה, סירבת לנדיבות שלו בשביל מה? כדי שהוא ייקח אותך להיות לונה טובה? שטויות." שארלוט כבר ראתה את האשמה בעיניו של אלפא ניק, ופחדה שזה עלול להיות קישור שיחזיר אותו לשילה. לא רצתה ששילה תקבל פרוטה וגם לא רצתה שאלפא ניק ירגיש אשם בגלל זה, לא היה לה מושג איך לנתק את הקשרים. "למה חזרת, שארלוט? לא היית מאוהבת בבטא טום? איפה הוא? אני מניחה שהרגת אותו עם הרמאות הארסית שלך, בדיוק כמו שאת רוצה לעשות לאלפא ניק." שילה קיוותה ששארלוט תחזור לתומאס, אבל הדברים היו שונים ממה שהיא תפסה. "זה לא עניינך, אבל מאז שחזרתי, אני לא רוצה אותך בשום מקום ליד ניק. את מבינה את זה?" שילה חייכה במרירות, והסיטה קווצות שיער מאחורי אוזניה. במבט מקרוב, גם בלי איפור, שארלוט לא יכלה לסרב ששילה הייתה אישה מהממת, אבל מדוע אלפא ניק מעולם לא התפתה, זה היה הכל בזכות הכבוד שלו לקשר בן הזוג. אז בניו יורק, כל בחור רצה את שילה כשהיא הגיעה למקום הראשון בכיתה שלה. למרבה הצער, רובם היו בני אדם והיא מעולם לא מצאה את בן זוגה ביניהם. כמו כן, היא מעולם לא חשה שום צורה של משיכה לאף אחד מהם כמו שהיא חשה לאלפא ניק. "כבר ניצחת. אז למה את מפחדת? אל תדאגי. אני סולחת לך על כל ניסיונותייך הכושלים לרצוח אותי, אבל אם תעזי לנסות את זה שוב, אני אלחם בך ראש בראש." מבטה של שילה חדר דרך עיניה של שארלוט; היא הסיטה את מבטה במהירות, מפחדת ששילה תראה דרכה. אחרי הכל, האישה הייתה מאוד חכמה. "אסור לך לספר לו על טום, את מבינה?" קולה של שארלוט רעד והיא התעצבנה קלות כשטום הוזכר. עיניה של שילה פזלו, וחשדו שמשהו השתבש. עם זאת, היא ידעה דבר אחד על היותה מופקרת. המחיר היה גלולה מרה, כולל מוות. היא שרקה, "את יודעת מה? את הפתטית. את, ניק ותומאס, אני מקווה שכולכם תירקבו בגיהנום." מאחר שהיא חתמה על ניירות הגירושין, היא כבר לא דאגה. שארלוט הרגישה בליבה שהיא עדיין לא ניצחה כל עוד שילה סירבה לקבל את המזונות, אבל רצתה שהם יצומצמו. איך היא יכולה לקחת חצי מכל מה שאלפא ניק עבד בשבילו? חצי משווי החבילה של אלפא ניק בשווי מיליארדים לצורך העניין. אם שילה תקחה חצי מזה, אז שארלוט תצטרך לחלוק את החצי הנותר עם אלפא ניק, שלמרות שהיה הרבה, עדיין לא הספיק לאישה החמדנית. "את פשוט מקנאה שהבן זוג שלי אוהב וחיכה לי. את כלום." לכל מה שהיא ידעה, שילה הייתה רק יתומה עם כישרונות גדולים. שילה צחקה. אפילו שארלוט לא ידעה על משפחתה עוד בקולג', כי היא מעולם לא השתמשה בשמה האמיתי, שרידן וורנר, הבת היחידה של מלך האלפא עם שבעה אחים חסרי רחמים. "אני מרחמת עלייך, שארלוט. בקרוב מאוד, המסכה תתקלף מהפנים שלך, אלפא ניק יראה אותך על מי שאת באמת." כששמעו צעדים מתקרבים, שארלוט סטרה לעצמה בחוזקה על הפנים, התיישבה על הרצפה והחלה לצעוק. כשההבנה של מה שהיא עושה עלתה על שילה, היא החווירה מיד.