למחרת בבוקר, בריאן ירד למטה וראה עוזרת בית אורזת כמה דברים. הוא קימט את מצחו. "מה את עושה?" "אדוני לודג', אלה החפצים של גברת טורי. היא התקשרה אתמול ואמרה שהיא לא תבקר יותר. אז, היא ביקשה מאיתנו לארוז את הדברים שלה ולשלוח אותם אליה." דמותה של אריאנה עלתה בראשו של בריאן כשצפה במזוודה שלפניו. בדרך כלל, אריאנה הייתה מסיימת להכין ארוחת בוקר בשעה זו ומחכה שהוא ירד למטה בציפייה. היא הייתה מושכת את הכיסא בשבילו ומנסה להעלות נושאים אקראיים כדי ליזום שיחה. באופן מוזר, בריאן הרגיש כאילו משהו חסר כשלא ראה את אריאנה כאן היום. כשקלט שהוא חושב עליה, בריאן אמר בקרירות, "תמהרי לארוז את הכל, אם כך. אל תשאירי את זה מונח בבית." "...הבנתי, אדוני לודג'." בריאן התיישב ליד שולחן האוכל וגילה שאין דבר על השולחן. הוא שאל בנימה לא מרוצה, "ארוחת הבוקר עדיין לא מוכנה?" "אני מצטערת, אדוני לודג'. בדרך כלל, גברת טורי הייתה מכינה ארוחת בוקר בשעה זו. עם זאת, העוזרת החדשה שלנו עדיין לא רגילה לשעות העבודה שלה..." "תזדרזי. אני צריך לצאת לעבודה בקרוב." בריאן בדק את השעון שלו. הוא חש לפתע תסכול רב. עד מהרה, העוזרת הגישה מגש עם ביצים, טוסט ונקניקיות לשולחן. בריאן בהה בארוחת הבוקר הפשוטה והביט בעוזרת במבט צדדי. "מה זה?" "ארוחת... ארוחת בוקר?" העוזרת הייתה קצת מפוחדת. היא לא הבינה מה היא עשתה לא בסדר. בריאן הגיב במונוטוניות, "אני לא אוכל ביצי עין, ואני לא אוכל בשר בבוקר. אני משלם לך 20 אלף דולר בחודש רק כדי שתכיני לי משהו כזה?" "אני מצטערת! אני מצטערת, אדוני לודג'! לא היה לי מושג..." "אדוני לודג', היא עובדת חדשה. אני אגרום לה להכין משהו אחר מיד." "זה בסדר." לבש בריאן הבעה קודרת על פניו כשקם. בלינדה יצאה מחדר השינה שלה בדיוק אז. היא יכלה להבין מדוע בריאן היה נסער רק ממבט חטוף על הפריטים על השולחן. היא התחילה, "אריאנה בדרך כלל הייתה מכינה הכל מאפס לארוחת בוקר. היא הייתה מתחילה להכין את המעדנים המיוחדים האלה בשעה 4:00 בבוקר ומבשלת אותם על אש קטנה. "היו לה לפחות 16 סוגים של מנות מזינות מוכנות בבוקר. החיים לא יהיו אותו הדבר יותר בלעדיה." בריאן קימט את גבותיו. "היא זו שרוצה לבטל את האירוסין! היא יכולה לעזוב אם היא רוצה! אריאנה טורי נמצאת בבית שלנו רק שלושה חודשים. זה לא כאילו החיים שלי יתפרקו רק בגלל שהיא עזבה עכשיו!" בריאן לעג בליבו. "סבתא, אני הולך לעבודה." "חזור לכאן!" בלינדה קימטה את מצחה. "לא אכפת לי מה את חושבת. אריאנה היא האדם היחיד שאני אי פעם אכיר בו כאשתך. סע לאחוזת טורי עכשיו ותתנצל בפניה. אל תטרח לחזור הביתה אם אריאנה תסרב לסלוח לך." "סבתא..." "לך עכשיו!" דבריה של בלינדה היו סופיים. בריאן נאלץ לעשות כדבריה, אם כי בחוסר רצון. "בסדר." בינתיים, באחוזת טורי... בום! בבום רעשני, דלת חדר השינה של אריאנה נבעטה מבחוץ. איגור טורי רתח מזעם כשמשך את השמיכה של אריאנה מגופה ותפס את פרק ידה. "אריאנה טורי, השתגעת? ביטלת את האירוסין שלך לבריאן? קומי מהמיטה ותסבירי את עצמך!" אריאנה בהתה בפרק ידה השמאלית, שהייתה כלואה באחיזתו של איגור. קמט קטן חרש את מצחה. למרות שהיא קראה לאיגור אחיה הצעיר, הוא לא היה הבן הביולוגי של אביה של אריאנה. איגור כבר היה בן חמש כשגוון נישאה לאביה. אביה של אריאנה התייחס לאיגור כאילו היה בנו שלו. כחבר הצעיר ביותר במשפחת טורי, איגור פונק עד בלי די על ידי גוון. בחייה האחרונים של אריאנה, גוון הצליחה לשכנע אותה להתחתן למשפחת לודג' ולהעביר את המשימה של ניהול חברת טורי לאיגור. עם זאת, איגור היה הסיבה לכך שהחברה שלהם בסופו של דבר עמדה בפני חורבן! כעסה של אריאנה התלקח כשצפתה בצעיר המרדן שהיה רק בן 18. היא סטר לו על פניו ברגע הבא. איגור היה המום לרגע. הוא בהה באריאנה בחוסר אמון. "את... העזת להכות אותי?" אריאנה תמיד הייתה פחדנית, והיא תמיד הייתה מדברת בעדינות עם איגור. עם זאת, היא באמת הכתה אותו הפעם. אריאנה אמרה בקור ובנחרצות, "כן, הרגע הכיתי אותך. מי נתן לך את הזכות לפרוץ לחדר שלי ככה?" "גברת אריאנה, זו הייתה אשמתי. לא הצלחתי לעצור את מר איגור." עוזרת בית נראתה מפוחדת כשעמדה ליד הדלת והסבירה. "שתקי! זה הבית שלי! אני יכול להיות איפה שאני רוצה!" איגור צעק על עוזרת הבית, שרעדה מפחד. אריאנה יכלה להבין כמה דוחה היה איגור רק מהסתכלות על החבורות על זרועותיה של עוזרת הבית. היא הקדישה את כל תשומת הלב שלה לבריאן בעבר, כך שאריאנה לא הצליחה להבין כיצד גוון ואיגור יצרו בעיות שונות בבית. "הבית שלך? אחוזת טורי עדיין לא שלך, איגור." אריאנה קמה וניגשה לעוזרת הבית. היא עזרה לעוזרת הבית לעמוד ישר. היו סימנים וחבורות בגדלים שונים מפוזרים על זרועותיה. עם זאת, עוזרת הבית לא העזה להוציא מילה. "משפחת טורי עשירה, אבל אנחנו לא אנשים שחושבים שאנחנו מעל החוק. האם יש חוק עבודה כלשהו שמאפשר לך להכות את עוזרת הבית שלך?" עוזרת הבית פרצה בבכי כשקלטה שאריאנה מגנה עליה. היא רצתה לעזוב את המקום הזה כבר הרבה זמן. עם זאת, איגור השתמש במעמדו כאדון הצעיר של משפחת טורי כדי לאיים עליה. הוא הזהיר אותה לא לספר לאף אחד מה הוא עשה לה וסירב לתת לה להתפטר. לעוזרת הבית נמאס מהימים המייסרים האלה. "גברת אריאנה, בבקשה תני לי לעזוב!" עוזרת הבית בכתה ללא שליטה. גוון, שהייתה למטה, שמעה את המהומה בערך באותו זמן. היא עלתה במהירות למעלה. גוון יכלה להבין מה קרה ברגע שזיהתה את לחיו האדומה והנפוחה של איגור. היא הרימה את גבותיה והרחיבה את עיניה. לאחר מכן, גוון הצביעה על אריאנה וצעקה בזעם. "איך יכולת להכות את אחיך, אריאנה? השתגעת לגמרי? קודם כל, ביטלת את האירוסין. עכשיו, את מכה את המשפחה שלך. מה לעזאזל את מנסה לעשות?" "אח? לי, אריאנה טורי, אין אח גס רוח וחסר בושה כמוהו." אריאנה המשיכה בנימה קרירה, "גברת למברט, אם לדבר בכנות, איגור אינו הבן הביולוגי של אבא שלי. כמו כן, הוא באופן רשמי מבוגר עכשיו. "לא רק שהוא פרץ לחדר שלי בלי רשות, אלא שאיגור גם העליב את עוזרת הבית מילולית ופיזית. תסתכלי עליו! זה הבן הנהדר שגידלת!" גוון לעגה. "איגור גר כאן מאז שהיה ילד. אבא שלך ראה אותו כאילו היה שלו. כאחותו של איגור, היית צריכה להיות כל כך ספציפית עם הדברים האלה עכשיו? "חוץ מזה, מה הביג דיל עם זה שהוא מכה עוזרת בית? זה לא כאילו לא שילמנו על הטיפול הרפואי והמשכורת החודשית שלה." עיניה של אריאנה התקשו. "גברת למברט, אם איגור יכול לעשות את הדברים האלה לעוזרת בית עכשיו, יש סיכוי טוב שהוא יתייחס לעובדי החברה שלנו בצורה גרועה בעתיד. איגור כנראה יהרוס את החברה אם אני אעביר לו את חברת טורי." "אריאנה, את שופטת בחופזה עכשיו. איגור עדיין צעיר. זה לא כאילו אנשים נולדים באופן טבעי כבעלי עסקים מצליחים. חוץ מזה, הבטחת להעביר את הבעלות על החברה לאיגור. את לא יכולה לחזור בך מהמילים שלך רק בגלל שאת לא יכולה להתחתן עם מר לודג' עכשיו." אריאנה ידעה כל הזמן כמה תמימה וחסרת זהירות הייתה גוון לפעמים. היא צחקקה והלכה לשולחן. לאחר מכן, אריאנה הוציאה את הסכם העברת המניות שעליו חתמה לפני מסיבת האירוסין מהמגירה. "דיברת על זה, גברת למברט?"