כשהמעלית עוצרת, כמעט רצתי אליה בהקלה, אבל שרלוט עוצרת אותי במקום, "את הבת של קתרין סטרונגהארט, נכון?"
לעזאזל. אני קפואה במקום. דלת המעלית נסגרת. אני בולעת רוק, אימה מוחלטת מצטברת בגרוני.
"מה?" אני שואלת, מסתובבת להסתכל על פניה.
תווי פניה של שרלוט הם מה שהייתי מכנה חמורים. היא לא יכולה להיות בת שלושים. שערה החום תמיד אסוף בגולגול בבסיס צווארה, ועצמות לחייה הגבוהות מעניקות לה מעין מבט יהיר ושיפוטי ט
![אהבה מהטעימה הראשונה [החיית מחמד של אביה החורג]](/_next/image?url=https%3A%2F%2Fcos.ficspire.com%2F2025%2F07%2F15%2Fb6b8b9bc621f44398d2d42210fcbf283.jpg&w=384&q=75)















