"לך תזדיין," אני אומרת. מבוכה היא תוספת קטלנית למאגר הרגשות שאני חווה.
פניו של לינק לא משתנות. הוא רק נועץ בי מבט ניטרלי ומעצבן בטירוף.
"אז אתה חסין לאשמה? אפילו אהבת את אמא שלי בכלל? כבר בגדת בה עם נשים רבות, עד כדי כך שלזיין את הבת שלה זה לא עניין גדול בשבילך? זה מה שזה?" אני נאחזת בקשיות, הזעם שלי מעמעם את השכל הישר שלי. אני רוצה לפגוע בו במילים שלי בדיוק כמו שהוא פוגע בי עכשיו.
איך אנחנו יכולי
![אהבה מהטעימה הראשונה [החיית מחמד של אביה החורג]](/_next/image?url=https%3A%2F%2Fcos.ficspire.com%2F2025%2F07%2F15%2Fb6b8b9bc621f44398d2d42210fcbf283.jpg&w=384&q=75)















