שריל שוקעת על רצפת המכונית הנוסעת, אני בוהה בה, מבולבל לרגע לפני שאני מבין שהיא כורעת ברך מולי, ידיים שלובות לפניה. דמעות זולגות על פניה המקומטים.
"קומי, שריל." אני נוהם, מסתכל הצידה. הכל עדיין מרגיש כמו חלום חום. אני לא מצליח לתפוס את העובדה שמישהו באמת לקח את אמיליה שלי ומחזיק אותה כבת ערובה בגלל המקרה הכי גרוע של תקשורת לקויה אי פעם.
שריל זוחלת אלי, ידיים מושטות לעבר רגליי, אני מושך אותן ממני ב
![אהבה מהטעימה הראשונה [החיית מחמד של אביה החורג]](/_next/image?url=https%3A%2F%2Fcos.ficspire.com%2F2025%2F07%2F15%2Fb6b8b9bc621f44398d2d42210fcbf283.jpg&w=384&q=75)















