"אמיליה..." זה כל מה שאני מצליח להגיד כשאני רואה את שפתיה רועדות לצידי, עושה הכל כדי לעצור את הדמעות. אני מרגיש כמו חרא. חרא טיפש. לעזאזל.
"הוא עצר אותי כשעליתי לפגוש אותך אתמול. הוא הראה לי את ההקלטה. זה היה ברור. זה היינו אנחנו. על השולחן שלך. הוא שואל...הוא אמר...הוא רוצה..." קולה של אמיליה דועך כשהיא נגמר לה האוויר ובכי פורץ משפתיה.
אני מחבק אותה אל גופי. מרגיש תערובת שווה של זעם ובושה. בזמן ש
![אהבה מהטעימה הראשונה [החיית מחמד של אביה החורג]](/_next/image?url=https%3A%2F%2Fcos.ficspire.com%2F2025%2F07%2F15%2Fb6b8b9bc621f44398d2d42210fcbf283.jpg&w=384&q=75)















