למען האמת, לערוך לה הלוויה כאשתו ולא לחשוף לעולם שהם כבר נפרדו, זה היה די מכובד מצידו.
אבל למה לעזאזל הוא דוחה אותי עכשיו? אני אפילו לא זוכרת איזו סיבה הוא נתן, הייתי שבורת לב וכועסת עם תערובת של בושה שנזרקה לשם.
אני עדיין מרגישה כאב מענג מהזמן שלנו אמש. אני לא מאמינה שזה היה רק אמש. מרגע שיצאתי על קצות האצבעות מהחדר שלו הבוקר ועד עכשיו, מרגיש כאילו עבר נצח.
אבל רק אתמול צרחתי את שמו כשהוא החזיק א
![אהבה מהטעימה הראשונה [החיית מחמד של אביה החורג]](/_next/image?url=https%3A%2F%2Fcos.ficspire.com%2F2025%2F07%2F15%2Fb6b8b9bc621f44398d2d42210fcbf283.jpg&w=384&q=75)















