נקודת מבט של אמיליה:
"אתה קראת לי." אני משחררת את ידי מקיפולן על החזה, אני יודעת שזה גורם לי להיראות תוקפנית, אבל אני עצבנית מדי, אני לא יכולה לעזור. עברו ארבעה ימים מאז שיצאתי מהמשרד הזה כשאני חנוקה מפחד. עכשיו אני חוזרת, ואני לא יודעת לאן להסתכל בלי להרגיש את הלחיים שלי מתחממות עם פלאשבקים פרועים.
"איימס. מה שלומך?" הבריטון החלק והמוצק של לינק. מעודד.
אלוהים, אני מתגעגעת אליו.
"אני בסדר." אני מו
![אהבה מהטעימה הראשונה [החיית מחמד של אביה החורג]](/_next/image?url=https%3A%2F%2Fcos.ficspire.com%2F2025%2F07%2F15%2Fb6b8b9bc621f44398d2d42210fcbf283.jpg&w=384&q=75)















