אמיליה, נקודת מבט:
"אשלי, היי," אני אומרת, הטלפון צמוד לאוזן וידיי עסוקות בעיסוי כפות רגליי הקרות. אני שוב בחדרי באחוזתו של לינקולן וכל הרגשות חזרו. הוא השאיר אותו בדיוק כפי שעזבתי. אבל בטח היה לו מישהו שמנקה אותו על בסיס שבועי. יש ריח רענן ובכל זאת לא נגעו בו. אני מתגעגעת לחדר אבל לא לילדה שהייתי בו.
"היי! את בחוץ?" היא נשמעת חסרת נשימה, בטח הרגע חזרה מהעבודה.
אנחנו לא יכולות להכחיש את המתח בידיד
![אהבה מהטעימה הראשונה [החיית מחמד של אביה החורג]](/_next/image?url=https%3A%2F%2Fcos.ficspire.com%2F2025%2F07%2F15%2Fb6b8b9bc621f44398d2d42210fcbf283.jpg&w=384&q=75)















