"כן. איפה את?" משהו מכרסם לי בקצה המחשבה. זה עדיין לא תמונה מלאה אבל היא מתחילה להתגבש. אם כי לאט וזה גורם לי לתסכול. אני לא רגיל להיות כל כך איטי בבוקר. אני אפילו לא יכול להאשים את עצמי. הייתי מקריב עוד יום שלם רק כדי להיות עם אמיליה, בלי הפרעות.
"בדרך לשדה התעופה. אין יותר מה לעשות. או שיש? את רוצה שאשאר שם בשבילו?" אבי שואלת. הטון שלה מקצועי אבל אני מבחין במתח שבו.
"לא. תחזרי. העבודה שלך שם הסת
![אהבה מהטעימה הראשונה [החיית מחמד של אביה החורג]](/_next/image?url=https%3A%2F%2Fcos.ficspire.com%2F2025%2F07%2F15%2Fb6b8b9bc621f44398d2d42210fcbf283.jpg&w=384&q=75)















