כשעה הייתה שתים עשרה, ביאטריס התקשרה לטלפון שלי כדי להזכיר לי שיש לי פגישה. כשקמתי הרגשתי קצת סחרחורת. בחרתי לשבת קצת כדי להתאושש, ונזכרתי שלא אכלתי ארוחת בוקר. נאנחתי והחלטתי לאכול משהו לפני שאני הולך לפגישה כי ידעתי שזה ייקח זמן. התקשרתי לביאטריס וביקשתי ממנה להגיד לצוות שאני מצטרף אליהם בעוד כ-10 דקות. פתחתי את ארוחת הבוקר שהלן ארזה לי, הוצאתי במהירות את האוכל ואכלתי בתאווה, טורף אותו עד שלא נש