מנקודת מבטה של אמה כשהגענו לבית, ביאטריס עזבה, ואמרה שיש לה לאן ללכת. תומאס עזר לי לסחוב את התיק שלי, למרות שסירבתי. הוא אמר שהוא לא רוצה שאני אהיה בלחץ. למרות שהייתי עייפה, עדיין לא הצלחתי לעצור את הריר שכמעט יצא לי מהפה למראה שלפניי. כמעט ולא היו מילים לתאר את היופי של הבית הזה. הוא היה פשוט מדהים. התחיל להחשיך והייתי עייפה אז החלטתי שאשביע את עיניי למחרת. תוך זמן קצר, נכנסנו פנימה וכבר כמעט ריר