כעבור מספר דקות, הגענו ליעדנו. הוא חנה וכשעמדתי לפתוח את הדלת ולצאת, הוא עצר אותי. "חכי רגע גברתי, זה תפקידי תמיד לפתוח לך את הדלת," הוא אמר, מביט בי במראה האחורית. "אל תדאג, אני בסדר," אמרתי, פותחת את חגורת הבטיחות. "לא גברתי, אני חייב," הוא התעקש כשפתח במהירות את דלתו ויצא, ניגש לצדי כדי לפתוח לי את הדלת. "תודה, לא היית צריך, באמת," אמרתי לו כשירדתי. "זו העבודה שלי גברתי," הוא אמר. "בסדר, תודה ב