♡ מנקודת מבטה של לילי ♡ הוא הצמיד אותי לעץ ותקף את צווארי בנשיקות. הלכתי לאיבוד בתענוג ולא הצלחתי לחשוב ישר, וכל מה שיצא לי מהפה היו אנחות נשימה כבדות. לבסוף מצאתי את קולי ועצרתי אותו לפני שזה יכל להתקדם יותר. "אשר, עצור, אנחנו לא יכולים לעשות את זה," נשפתי. הוא הביט בי מאוכזב לפני שהסתיר את זה במבט חסר עניין. הוא הוריד אותי לאט והלך להרים את החולצה שלו שזרקנו ברגע הלוהט שלנו. הסתכלתי לכל מקום חוץ