☆ נקודת מבטו של אשר ☆ היא לקחה את הזמן שלה כשצעדה במורד המדרגות באלגנטיות. שמלת המשי הארוכה בצבע ירוק כהה שלבשה התנפנפה עם כל צעד. הסתכלתי על עיניה הכחולות שהיו זהות לשלי. הן היו מקומטות בקצוות כשחייכה. לא החזרתי לה חיוך וזה גרם לה לזעוף. "איפה אבא?" שאלתי אותה, כבר חולף על פניה כדי לעלות לקומה השנייה. "הוא בחדר העבודה שלו," היא לחשה במבוכה שהמשרתת ראתה איך אני מתייחס אליה. הסתובבתי לפניה כשעמדתי