פרק 11 מנקודת מבטה של איירין הרַטַבְתִּי את שפתַי בִּמְתִיחוּת וּמִיָּד נָפַלְתִּי לרִצְפָּה, אוֹסֶפֶת אֶת הַשְּׁבָרִים הַשְּׁבוּרִים בְּחוסֶר זְהִירוּת לְמָקוֹם אֶחָד. כבר הַלֵּב שֶׁלִּי הָיָה בַּפֶּה שֶׁלִּי והאֶצְבָּעוֹת שֶׁלִּי רָעֲדוּ בְּלִי שְׁלִיטָה. "אֲנִי מִצְטַעֶרֶת! אֲנִי נִשְׁבַּעַת שאני מצטערת! אֲנִי... אֲנִי אֶקְנֶה אֶת הַצַּלַּחַת! אֲנִי אֶקְנֶה אוֹתָהּ בַּחֲזָרָה, אֲנִי... אָה!" הָ