פרק 12 מנקודת מבטה של איירין האימה ממשהו מצמרר שבוהה בי דרך החלון הייתה כל כך מטרידה שלא הצלחתי להוציא מילה. במקום זאת, הורדתי את רגליי לרצפה בעדינות ככל שיכולתי, ועם פה פעור ועיניים נעוצות בדמות בחלון, התחלתי לסגת לאחור בשקט ככל שיכולתי. בדיוק אז, הדמות קמה ופתחה את החלונות ממש מולי. זה היה הרגע שבו סוף סוף הצעקה פרצה ממני. זו הייתה צעקה חודרת שלא חשבתי שאני מסוגלת להוציא. מיד רצתי לכרית תועה הקר