מנקודת מבטה של אירן:
היינו ממש במגרש הגולף, שזה המקום שהם בחרו לבלות בו, מתוך כל המקומות הכיפיים שאפשר להיות בהם.
התיישבתי על הדשא, כשהסנטר שלי נח על שתי הברכיים. רק להסתכל עליהם מחייכים ונהנים היה קצת מענה בשבילי, כי הם נראו חתיכים ומפתים.
פלטתי אנחת תשישות והסטתי את מבטי כדי להפסיק לענות את עצמי. ואז חשבתי על אמא שלי. ממש רציתי לראות אותה ולראות מה שלומה, במיוחד שאמרו שהם הביאו לה אחות מקצועית.
















