חמש שנים לאחר מכן. יום אחד, מכונית פרארי אדומה חנתה מחוץ לבניין של סניף קבוצת סוויר בעיר דנוויל. דלת המכונית נפתחה, ואישה בעלת גזרה חיננית יצאה מהמכונית. אליין לבשה חליפה לבנה. משקפי השמש הגדולים כיסו את רוב פניה, וחשפו רק את סנטרה העדין. היא הניעה את תלתליה הערמוניים והביטה מעלה אל הבניין המתנשא, שהיה כמעט באותו גובה כמו קבוצת קמרון. אז, חיוך לעגני חלף על שפתיה. עברו חמש שנים. ועכשיו, היא סוף סוף חזרה! דלת המכונית נפתחה שוב, ושלושה ילדים חמודים קפצו מהמכונית בזה אחר זה. הבכור, ג'וליאן גריי, לבש חליפה שחורה מכובדת. האמצעי, אדי גריי, התהדר בתלבושת לבנה יומיומית, בעוד הצעירה, איבי גריי, עטתה שמלה ורודה יפה. שלושת המצטיינים האלה במאגר הגנים משכו את תשומת לבם של העוברים והשבים ברגע שיצאו מהמכונית. "וואו! שלושת הילדים האלה כל כך חמודים!" "האם הם שלישייה?" "אני לא בטוח. הילדה נראית צעירה בהרבה. אולי שני הבנים הם תאומים, והילדה היא אחותם הצעירה." כמה אנשים הוציאו את הטלפונים הניידים שלהם וצילמו את שלושת הילדים. ג'וליאן חש בפעולתם ורץ אל האנשים האלה בקצב יציב, והזהיר אותם בחומרה כמו מבוגר. "צילום תמונות ללא הסכמתנו הוא הפרה של זכויות הדיוקן שלנו." אלה שצילמו תמונות התבדרות מדבריו. "מותק, אני לא מתכוונת לפגוע בך. אתה פשוט מקסים מדי," אמרה אישה. ג'וליאן הביט בהם בחגיגיות. "תמחקו את התמונות האלה או לא?" האישה נבהלה מההילה החמורה והמאיימת של ג'וליאן. היא חשבה, 'הוא רק ילד בגיל ארבע או חמש. למה אני מפחדת ממנו?' אליין לחשה כמה מילים לנהג, שניגש אז אל העומדים מהצד. "גבירותיי ורבותיי, שלושת הילדים האלה הם הדוגמנים של קבוצת סוויר. תישאו בתוצאות אם התמונות האלה יופצו וישפיעו על השקת המוצר החדש של החברה." לאחר שהוזהרו, האנשים שצילמו את הילדים מיהרו למחוק את התמונות. כשראו הילדים שאליין נכנסה לבניין על עקבים גבוהים, הם מיהרו להדביק את הקצב. "אמא, חכי לנו." אליין עצרה וחייכה אליהם. "הראשון שיגיע יקבל גלידה לקינוח הערב." בהתגרותם בפרס המתוק, שלושת הילדים התחרו זה בזה בשובבות. כשעדי עמד לעקוף את איבי, מישהו משך בצווארונו. "ג'וליאן, מה אתה עושה? "שנינו גדולים יותר מאיבי, אז אנחנו צריכים לתת לה לנצח." אדי מצמץ בחן ואמר, "אתה צודק!" איבי הביטה מעלה אל אליין עם נימה של שביעות רצון על פניה החמודות. "אמא, עשיתי עבודה טובה? השארתי את האחים שלי מאחור!" אליין הביטה באיבי ברוך אינסופי. היא התכופפה וצמצה את פניה הקטנות של איבי. "כל הכבוד. עשית עבודה נהדרת! אני אקנה לך גלידה אחר כך." "אמא, את יכולה להכין פנקייקים הלילה? אדי וג'וליאן אוהבים אותם." כשראתה את הילדים דואגים זה לזה כל כך, אליין הייתה מרוצה מאוד. הרווח הגדול ביותר מהנישואים הלא נכונים שלה עם אנסון היה שלושת הילדים המקסימים האלה. היא הייתה מוכנה להתמודד עם כל אתגר עבור ילדיה, גם אם היא צריכה לסכן את חייה. המעלית עלתה ישירות לקומה העליונה. מרטין מור קיבל שיחה מדלפק הקבלה, והוא חיכה בדלת. "דינג!" דלת המעלית נפתחה. כשמרטין ואליין הביטו זה בזה, פניהם הוארו בחיוכים לבביים. "אלנה." "מרטין." השניים דיברו כמעט באותו זמן. "מרטין," אמרה איבי בקול מתוק, וגנבה את לבו של מרטין. מרטין העביר את מבטו העדין מאליין לאיבי, והוא התכופף כדי להרים את איבי. איבי אחזה בפניו של מרטין ונישקה את לחיו. "אלנה, כל הבכירים הלכו לחדר הישיבות. את מוכנה?" לפני חמש שנים, אליין התכוננה למוות ונפלה מהצוק יחד עם החוטף. אבל למרבה המזל, היא נתפסה בעץ עקום. במקרה, מרטין הטיס רחפן בקרבת מקום. הוא מצא אותה והציל אותה. זו הייתה ברכה במסווה מכיוון שהאפזיה הפסיכולוגית שאליין סבלה ממנה במשך שנים רבות נרפאה למעשה. במהלך חמש השנים האחרונות, היא עבדה קשה כדי לשפר את עצמה והקימה את קבוצת סוויר בעזרתו של מרטין. באופן רשמי, מרטין היה האחראי על קבוצת סוויר, ואליין הייתה רק מעצבת ראשית. עם זאת, למעשה, לאליין היו אותן מניות כמו למרטין, והיא גם הייתה הבעלים של קבוצת סוויר. לאחר שהסתירה את זהותה במשך חמש שנים, אליין בחרה לחזור עכשיו מכיוון שלמיה פרסמה תמונה של עיצוב שמלת הכלה של אליין בטוויטר והצהירה על כוונתה להיכנס לעולם האופנה. מעניין שבאדיבותו של אנסון, כמה משפיעני אופנה התנדבו לקדם אותה, ואפילו המעריצים שלה שיערו בפראות על נישואיה הקרובים לאנסון. אז, כשלאמיה חזרה זה עתה מחו"ל, היא המשיכה להחניף לאליין תוך כדי שליחת הודעות כדי להסביר את חזרותיו המאוחרות של אנסון. עכשיו, למיה אפילו לקחה את העיצוב של אליין כשלה, וזה היה מהלך די חסר בושה. מקרה החטיפה לפני חמש שנים היה מלא בספקות, אבל אליין עדיין לא מצאה שום רמז לאחר חמש שנות חקירה. אבל היא האמינה שהיא יכולה להבין את זה אם היא תתחיל עם אנסון. יש לה את היכולת להגן על עצמה עכשיו, והיא תגרום לאלה שבגדו בה והתעללו בה לשלם את המחיר. כשנעצה מבט בשלושת הילדים המקסימים, הרצינות על פניה נעלמה מיד. "אני הולכת לפגישה. לכו למשרד שלי ותחכו לי, בסדר? אם אתם צריכים משהו, אתם יכולים לספר למזכירה." "אמא, אל תדאגי. אנחנו נהיה טובים," השיב ג'וליאן ברוגע. אדי יישר את כתפיו ואמר, "אמא, קדימה! אנחנו נחכה לך." איבי הצטרפה בצייתנות, "גם אני אהיה טובה." אליין נישקה אותם על הלחי וליוותה את מרטין לחדר הישיבות בחוסר רצון. המזכירה לקחה את הילדים למשרדה של אליין. לאחר ששלחה את המזכירה עם תירוץ, ג'וליאן הוציא בזהירות את האייפד והצביע על תמונה של למיה המחייכת. הוא אמר, "אמא חזרה הפעם בגלל שהאישה הזאת גנבה את העיצוב שלה." "איך אנחנו יכולים לעזור לאמא?" שאלה איבי בעיניים גדולות. "כשחקרתי את האישה הזאת, גיליתי משהו אחר." ג'וליאן הראה להם במהירות תמונה של גבר. איבי כיסתה את פיה בהלם. היא חשבה, 'למה הגבר הנאה הזה דומה כל כך לאחים שלי?' "יכול להיות שהוא אבא שלנו?" "אם הוא אבא שלנו, האם הוא נטש את אמא ואותנו בגלל האישה הזאת?" אדי הצליב את ידיו ושאל בזעף. ג'וליאן אמר, "כולם אמרו שלמיה היא אהבת חייו, והוא הוציא הרבה כסף על יום ההולדת של למיה כדי לשמח אותה." כששמע אדי את דבריו של ג'וליאן, הוא קפוץ את אגרופיו בחוזקה. הם ידעו כמה קשה אליין עבדה כדי לטפל בהם בחמש השנים האחרונות. אדי חשב, 'האיש הזה בכלל לא ראוי להיות אבא שלנו.' "למיה עומדת לערוך קונצרט סולו בשבת הקרובה. מה דעתכם שניתן לה הפתעה גדולה?" אדי חייך במשמעות.