אֶוִוי חִבְּקָה אֶת הַבֻּבָּה, וְהַצִּפִּיָּה בְּעֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת דָּעֲכָה בְּהַדְרָגָה. אֱלֵיין רָאֲתָה אֶת זֶה, הִרְגִּישָׁה מְצֻעֶרֶת וְנִגְּשָׁה לְחַבֵּק אוֹתָהּ. "סְלִיחָה, אֲנִי צְרִיכָה לְצַיֵּר אֶת הַתִּכְנוּן." אִם הָיָה אֶפְשָׁרִי, הִיא גַּם רָצְתָה לִהְיוֹת עִם הַיְּלָדִים שֶׁלָּהּ כָּל הַזְּמַן. אֲבָל הַמְּצִיאוּת לֹא הִרְשְׁתָה לָהּ לַעֲשׂוֹת זֹאת. מֵאַחַר שֶׁמִילִי הֶחְלִיטָה, א