אנחה קטנה נלטה משפתיו של איוון כאשר לשונו החמה של שון נגעה בעורו, צבאות של עור ברווז התפרצו על כל חלק בעורו, לבו דפק בחוזקה בחזהו. הציפייה הרגה אותו; המחשבה על מישהו שהולך לכיוונם שלחה את עצביו להילוך יתר. "שון, תפסיק," קרא איוון בשקט כששון נשך את שקע צווארו. לשונו ליקקה את המקום המדויק שהוא זה עתה נשך. "עוד לא ענית לי," השיב שון, נשימתו קטועה, עיניו מלאות בתאווה לוהטת, רעב ונקמה. ידו אחזה בזיקפתו