"לעולם אל תכחישי אותי, רוזה. אני לא יכול לשלוט במה שאני מרגיש כלפייך. לפעמים זה יותר מדי. יש בי חלק שרוצה לצרוך אותך, להחזיק בך. אבל אני מרגיש את אותו הצורך גם בך. אני יודע שאת רוצה את מה שאני רוצה..." רוזה פתחה את פיה, אבל צליל האינטרקום הפתיע את שניהם. הרגע חלף. הוא המשיך להחזיק בה. אף אחד מהם לא זז. כאילו אם יישארו דוממים לחלוטין, מי שיהיה בדלת פשוט ילך. הם לא הלכו. האינטרקום צלצל שוב. "זה לורנ