שון פעל על פי רצונו, מושך באיטיות את זיקפתו הזועמת מצפיפותו של איוואן. שניהם ידעו שהם לא סיימו. הוא שחרר את האזיקים מידיו ואת אלה מרגליו, ומראה עיניו של איוואן כמעט עצרה את נשימתו. שון הביט בו במבט תאווה חייתי שגרם לגופו לרטוט בתשוקה. עיניו של איוואן נדדו מטה אל עבר איבר מינו של שון; פיו החל להפריש רוק למראהו. הוא עמד זקוף וחזק, בגאווה מחוץ לגופו של שון: ורידי, ארוך ופועם. שון צפה בו מביט בזיקפתו