"סליחה, פשוט קצת התבלבלתי," הצליחה רוזה להגיב. "מחשבות טובות, אני מקווה," אמר אקסל. רוזה הרימה את מבטה והסמיקה עוד יותר. היא ראתה שעיניו מלאות ניצוץ שובב, כאילו ידע בדיוק על מה היא חושבת, אבל כמובן שזה בלתי אפשרי. ככל שנלחמה לא לחשוב על ידיו החזקות על גופה, כך המחשבות האלה פלשו יותר למוחה. "אני הולכת להקליד את שאר הדו"ח הזה," אמרה, ומבטה מושפל כשיצאה מהחדר. היא שמעה את אקסל צוחק מאחוריה, וזה גרם ל