הוא מזנק על רגליו, תופס אותי סביב המותניים ומרים אותי אל השולחן. מבטו האפל מאתגר אותי למחות כשהוא פותח את כפתורי ג'ינסו ומושך את איבר מינו החוצה. "תחזיקי את התחתונים שוב בצד." אני ממהרת לציית ומבטת מהחלון. לא הדלקנו את האורות והשמש השוקעת כנראה יצרה מראה של החלונות, אבל זה לא משנה את העובדה שאנחנו בטווח ראייה ברור של כל מי שמרגיש מספיק חטטני כדי להסתכל. "מישהו עלול לראות." "מה הם הולכים לראות?" הו