חוסר הנסיגה שלו נותן לי קצת יותר כוח. מספיק כדי ללגום את המשקה ואז להסתובב לאט כדי להתמודד איתו. אני צריכה להישען לאחור מעל הדלפק כדי לפגוש את מבטו, וריגוש עובר בי כשהוא מאלץ אותי לעשות את ההתאמות. הוא היה יכול להיות עשוי מאבן. אני מרימה את הסנטר שלי. "יש לי שאלה." "תשאלי אותה." "בקיץ שעבר, את ומקס הייתם אמורים לעבוד, אז הייתי כאן בבריכה." אני בקושי מצליחה לנשום. "אף אחד לא היה בסביבה אז לא טרחתי