אני לא מתכוונת להירדם על הספה. שנייה אחת אני צופה בסרט הסלאשר האהוב עליי לפי דרישה, ובשנייה השנייה אני מודעת במעורפל לשיין מרים אותי ונושא אותי למעלה. אני בקושי מצליחה לפקוח את עיניי כשהוא מוריד ממני את הבגדים ומכוון אותי על הבטן כדי לשחרר את הפקק. "סליחה," אני מצליחה. "את צריכה את המנוחה." הוא נעלם לכמה רגעים ואז חוזר כדי להכניס אותנו למיטה שלו. אני בקושי ערה מספיק כדי להרגיש אכזבה שאנחנו רק ישני