"אלוהים אדירים," קילל אדריאן כששיספתי באיטיות את גרונו של האיש, דמו מכסה את ידיי. צפיתי בחיוך חולני ומעוות על פניי כשעיניו מתגלגלות לאט לאט לאחור בראשו והחיים עוזבים את עיניו. "שכחתי כמה דפוק אתה בראש." צחקתי וניגשתי לכיור כדי לשטוף ידיים ולנקות ולחטא את הסכין שלי. "איך לעזאזל אתה חושב ששרדתי את עשר השנים האחרונות בכלא?" שאלתי אותו. "זה לא היה בגלל שהייתי בחור נחמד." אדריאן לעג. "אני, לעזאזל, יודע