"כן, סיניורה אלברז." היא סימנה לאבי לבוא אחריה, והיא עשתה זאת. כשהן עמדו לצאת מהסלון, סופיה ושלוש בנות נכנסו וחחסמו את דרכן.
"אבי!" היא קרנה מאושר. "את כאן. מתי הגעת?" היא חיבקה את אבי בחיבוק חם והדוק, והיא השיבה לה חיבוק.
"הרגע." אבי חייכה.
"אני שמחה שאת כאן. תודה שבאת."
"לא הייתי מחמיצה את היום המיוחד שלך."
"בנות," אמרה סופיה ופנתה לבנות. "זאת אביגיל, אשתו של אלחנדרו. אביגיל, אלה בנות הדודות שלי
















